<h1>ארחות חיים הלכ' יו"ט סימן ט'—י'</h1>
<h2>דף יז:</h2>
ולא הותרה מלאכה לצורך אוכל נפש אלא כדי ליהנות בי"ט ואם הותיר הנשאר מותר בחול דהכי איתא בירושלמי אין הכן לחול. ואסור להערים בדבר זה ואם הערים הכל אסור שהחמירו במערים יותר ממזיד והטעם שמזיד יודע שפושע ויתן לבו לשוב והמערי' חושב לעשות בהיתר ולא ישוב לעולם וכתב הר"י מקור' ז"ל ואין מערימין לבשל בי"ט בקדרה א' לבדה ואם הערים אסור וחתיכה א' בקדרה מלאה מותר כדתניא ממלאה אשה קדיר' בשר אע"פי שאינה צריכה אלא לחתיכה א' וכתב הר' אהרן ז"ל לפי שהתבשיל יפה ברוב הבשר ודווקא מהאי טעמא הא לאו הכי אסור. והר"פ ז"ל כתב ואפי' השאר לצורך חול והא דתניא ואם הערים אסור היינו בקדרה לבדה כך פירשו התוספות פ"ק דביצה. וכן יש ליזהר שלא לשחוט מי"ט לחבירו דשמא השני חול ואפי' בב' ימים טובים של ראש השנה אע"ג דקדושה א' הן היינו להחמיר ולא להקל ועוד דעתה יום ראשון עיקר אך אם אוכל מן העוף קצת בו ביום שרי אבל לאפות ולבשל מי"ט לחבירו אסור אפי' כשאוכל קצת בו ביום דלא שייך ביה האי טעמ' עכ"ל. ולהערים התירו ז"ל במקום שיש בו הפסד ממון או חסרון טעם כגון לשחוט בהמה מסוכנת או להעלות אותו ואת בנו שנפלו לבור או למלאות תנור פת שתהיה נאפית יפה אע"ג שאינו צריך אלא לככר א' מפני שהפת יפה כשהתנור מלא. וכתב הר' אהרן הלוי ז"ל מסתברא במתכוין לכך אבל בלאו הכי אסור והר"פ ז"ל כתב מיהו כירה שקורין פוגי"ד אסור לאפות בו כי אם לצורך ולא שייך האי טעמא ואפי' בתנור נמי ה"מ בתנוריהם שהם קטנים אבל שלנו דגדולים לא עכ"ל וכן נראה מדברי הר"ש ז"ל ונראה להתיר אפילו בתנורים שלנו לפי שאין דומה מכל וכל כאופה מי"ט לחול כיון שיכול לאכול בי"ט לאיזו שירצה שיהיה מעולה כן מותר על ידי הואיל ואע"פי שאין מתירין גם לכתחלה ע"י הואיל מפני עלוי הפת מותר אם מתכוין לכך וכן מותר למלוח כמה חתיכות בשר אע"פי שאין צריך אלא לחתיכה א' וכן כל כיוצא בזה.
